המעשה המהפכני של להיות 'קדושים

Jack Levy

---

בעולם האובססיבי למחיקת הבדלים, שבו אפילו דברים כל כך מהותיים כמו מין יכולים להיבחר על ידי ילד, מדברות המילים של פרשת קדושים אלינו באתגר מפתיע:

"קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוהיכם." (ויקרא י"ט:ב)

הציווי הזה של קדושה מעמיק בפרשת השבוע, אמור, שבה מוגדרות לא רק הפעולות שאנו צריכים לבצע, אלא גם איך אנו צריכים לסמן את הזמן ולכבד את מסורותינו העמוקות. פרשיות אלה קוראות לנו להגדיר בבהירות מי אנו ולחיות במטרה שמעלה את הבלבול של תקופתנו - לא רק כפרטים, אלא כקהילה שמעזה לבלוט. אבל במודרניות הזו, מה באמת פירושו להיות 'קדוש'? זה לא רק עניין של טהרה; זה עניין של זהות, של נועזות להצהיר מי אנו, לחקור את השאלה מאיפה באנו ולא להישפע רק ממה שהחברה רוצה להטיל עלינו.

זהות במשבר:

תסתכלו סביבנו: בפינות מסוימות של כדור הארץ הזה, ילדים כבר לא מוגדרים לפי מין בלידה. הם מתויגים כ'לא מוקצים' או מקבלים מגוון של זהויות כאילו בוחרים את צבע החולצה. התוצאה? דור שקוע במשבר זהות שאפילו לא יודע מי הוא לפני שהוא מחליט מי הוא רוצה להיות. האם זו מחירה של 'שחרורנו'?

קדושה כהצהרת זהות:

השוו זאת עם "קדוש", המונח העברי העתיק ל'קדוש' שמשמעותו במילולי 'מופרד'. ביהדות, להפריד הוא בדיוק איך אנו מאשרים מי אנו. חוקי הכשרות, חוקי השבת, כל "לא" הוא "כן" לזהות שעמדה במבחן המאות. אנחנו לא מבולבלים; אנחנו מחויבים, ובמחויבות זו אנו מוצאים את בהירותנו.

העוצמה של הגבולות:

בעולם האובססיבי עם הרעיון שכל גבול הוא מחסום, היהדות חוגגת גבולות כהגדרות. איך יכול צייר לצייר בלי גבולות הבד שלו? הגבולות לא מגבילים; הם ממקדים. הם מאפשרים לנו לפעול לא על בסיס של אי-הגדרה, אלא עם כוח הודאות. חוקינו אינם אזיקים; הם ההנחיות הברורות שמשחררות אותנו לנוע עם מטרה ותשוקה.

קריאה למהפכה בזהות:

והנה האתגר: בעוד העולם מחבק ספקטרום של זהויות עד לנקודת השיתוק, קדושים ואמור, מציעות לנו מהפכה בזהות. הן מזמינות אותנו להצהיר על מי שאנו בבהירות ובהחלטיות בתוך ים של אי-ודאות. זו לא נסיגה; זו התפתחות מודעת. זה לא עניין של להיסגר לאפשרויות חדשות; זה עניין של אומץ להצהיר: "זה מה שאני", תוך חיזוק הזהות שלנו עם ידע עמוק על מנין באנו ואיך זה קובע לאן אנו הולכים.

"תהיו קדושים"

"להיות קדוש" זה לא נאום מהעבר; זו הצהרה אמיצה להווה. בתקופת אי-ההגדרה, להיות "קדוש" הוא מעשה המהפכה שלנו. זה הסירוב להתמוסס בערפל האי-ודאות והזמנה להצהיר על זהות שהיא כה עתיקה כמו שהיא דחופה. אל נאבד את עצמנו בערפל ההיסוס. בואו נהיה קדושים; בואו נהיה ברורים. כי בבהירות זו, אנו לא רק מוצאים את האל; אנו מוצאים את עצמנו.